לפי הדין הישראלי, הוצאת דיבה על אדם אחר, מהווה ביצוע של עוולת לשון הרע המוגדרת כעוולה אזרחית, כאשר כתלות בתוכן העבירה יכולה גם להיחשב כעבירה פלילית.
ניתן לתבוע על הוצאת דיבה בהסתמך על חוק איסור לשון הרע. חוק זה נועד להגן על הנפגעים מהוצאת הדיבה כפי שתוסבר בהמשך ועל הזכות לשם טוב. בנוסף, החוק מבצע את האיזון העדין שבין חופש הביטוי לבין כבוד האדם, כאשר על בית המשפט להתחשב בכך ולשקול את מכלול השיקולים הרלוונטיים בהגיעו לפסק דין. תביעות המוגשות בגין הוצאת דיבה ולשון הרע ומתקבלות על ידי בית המשפט, יזכו את התובע בפיצויים כספיים, אותם ניתן לקבל גם ללא הוכחת נזק.
הוצאת דיבה מהי?
חוק איסור לשון הרע אוסר על דיבור לשון הרע וכולל בתוכו גם את הוצאת הדיבה. הוצאת דיבה הינה פרסום של אמירה שקרית, כאשר מנגד, איסור לשון הרע בהגדרה יכלול בתוכו גם דברי אמת.
תביעת לשון הרע כאשר האמירה שנאמרה היא אמת
ניתן לתבוע בגין אמירות אמתיות שפגעו בשמו הטוב של האדם. אולם, יש לזכור כי במקרה זה יש סיכון גבוה לתביעה, שכן לנתבע יכולות לעמוד אחת מעילות ההגנה הקבועות בחוק הדורשות פרסום של אמירת אמת בתום לב. במידה ואלו יעמדו לו התביעה תדחה.
פגיעה בעקבות לשון הרע
יש החושבים כי כדי להגיש תביעה, הוצאת הדיבה חייבת לפגוע. אולם, יש לדעת כי בשביל שתהיה עילת תביעה, מספיק לפי ס. 1 לחוק להגיש תביעה רק כאשר "עלול" הדבר לפגוע. הנפגע מהוצאת הדיבה בעצם לא חייב להיפגע בפועל על מנת להיות זכאי לפיצויים. ז"א, מספיק כי התובע יראה שההתבטאות האמורה יכלה באותן הנסיבות לפגוע בו, בשביל שבית המשפט יפסוק פיצויים.
המחוקק הגדיל את עילת התביעה גם לגדר "עלול", על מנת להעביר את המסר כי העבירה היא על עצם האמירה הפוגענית המפרה את האיסור. עצם זה שהתמזל מזלו של הנתבע והוא לא נפגע, לא תשנה את העובדה כי העבירה בוצעה.
לשון הרע והוצאת דיבה ללא הוכחת נזק
בסמכותו של בית המשפט להורות לנתבע לשלם פיצויים גם במקרים בהם התובע לא הוכיח נזק שבוצע לו, זאת בניגוד לתביעות נזיקיות אחרות. הסכום המקסימאלי לפיצויים כפי שנקבע בחוק הינו 70,000 ₪, סכום אשר יכול להשתנות לפי המדד.
בית המשפט לא ימהר לקבל תביעת לשון הרע
למרות שאמירה פוגענית יכולה לגרום לנזק משמעותי, ישנם מספר סיבות המטות את הכף להחמרת הפסיקה בנושא. ראשית, הרצון להגן על הזכות לחופש הביטוי, מונעת מבית המשפט קביעה כי מדובר בלשון הרע. שנית, בית המשפט לא ממהר להשתמש בסמכות לקבוע דיבה ללא הוכחת הנזק ומאחר ובתביעות אלה קשה להוכיח את הנזק, הדבר יקשה על הצלחת התביעה.
