שלושת הסיבות הנפוצות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, ואיך תעשה זאת?

תביעות בגין רשלנות רפואית הופכות שכיחות יותר ויותר בשנים האחרונות, אך עקב מחסור בהגדרה מדויקת בחוק הישראלי עבור רשלנות מסוג זה רבים

נמנעים מלתבוע ולקבל את הפיצוי המגיע להם.

אם אתם חשים כי נעשה לכם עוול רפואי אך אתם לא בטוחים, להלן שלושת הסיבות הנפוצות ביותר בגינן ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית.

 

איך נדע אם מדובר ברשלנות רפואית?

מעת סיום הכשרתו של רופא או עוסק בתחום רפואי מחויב הוא על פי חוק לנהוג בזהירות ומיומנות הנדרשת והמצופה מאדם הלוקח על עצמו טיפול בבני אדם. במצבים בהם הרופא או איש צוות רפואי לא נוקט במידת זהירות זו באופן הסביר, ואף נגרם נזק או מוות שלא היו נגרמים אלא אם היה מתקבל הטיפול, יקרא זה מצב רשלנות רפואית. חשוב לציין, לא מצויה בחוק הגדרה מפורשת לרשלנות רפואית ובמקרה זה נצמדים בתי המשפט להגדרה הכללית של רשלנות לפי החוק הישראלי.

לצערנו, לא מעט מקרים יכולים להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, כגון:

1. אי נקיטה בהליכים תקניים – במידה ומטפל סטה או לא פעל כלל באופן הנהוג וכמצופה ממטפל סביר, ישנה עילה לרשלנות רפואית. דוגמת הימנעות מהפניית המטופל לבדיקות הכרחיות כגון בדיקות דם, אולטרסאונד, רנטגן, ביופסיה, ועוד.
2. אי נקיטה בהליכים תקניים בעת אבחנה – לא כל אבחנה שגויה של מטפל הינה בגדר רשלנות רפואית אך על מנת לאבחן כראוי על המטפל לנקוט בכלל האמצעים האפשריים והנדרשים על מנת להגיע לכדיי אבחנה מדויקת ככל האפשר. אמצעים אלו כוללים היוועצות עם רופאים מומחים, חקירה יזומה ופעילה על מנת להגיע לכמות המידע המרבית בכדיי לבצע אבחנה, ועוד. הקביעה כי מדובר באבחנה רשלנית תתבצע על פי דרך השלילה בה ניתן יהיה להכריז באופן חד משמעי, נוסף על חוסר בתיעוד מספק, כי לא נעשה כמצופה מהמטפל על מנת לבסס את קביעתו.
3. אי מסירת מידע נדרש – במידה והמטפל לא מוסר למטופל את כל המידע הנדרש והקיים בנוגע למצבו הרפואי, כלל דרכי הטיפול האפשריות, תוצאות והשלכות הטיפול האפשריות, בנוסף לחלופות והסיכונים הכרוכים בטיפולים הרלוונטיים, וזאת על מנת שהמטופל יוכל להחליט מה מסלול הטיפול המתאים לו, ישנה עילה לרשלנות רפואית.

 

איך נוכיח כי מדובר ברשלנות רפואית?

על מנת שניתן יהיה להוכיח בבית המשפט כי נעשתה רשלנות בעת מתן טיפול רפואי, יהיה על התביעה להוכיח כי התקיימו היסודות הבאים:

• כי המטפל נדרש ומחויב בחובת הזהירות החלה על פי חוק על מטופל מורשה ובאם כן, שחובה זו הופרה.
• שנגרם נזק עקב הטיפול עבור הוגשה התביעה.
• קיומו של קשר סיבתי בין הטיפול שהוענק לבין הנזק שנגרם.

 

מאמין שיש לי עילה להגשת תביעה, איך אגיש אותה ומאיפה מתחילים?

• ראשית, כאשר מדובר בהחלטה להגיש תביעה לבית המשפט מומלץ להיוועץ עם עורך דין רשלנות רפואית מוטי ארד שהינו בעל ניסיון בתחומי עריכת הדין כמו גם התחום הרפואי. מומלץ לגשת לייעוץ עם גיבוי של מסמכים רפואיים רלוונטיים, אותם ניתן להשיג דרך המוסדות הרפואיים היות וחלה עליהם החובה לחשוף את תיקו הרפואי של המטופל במידה ומבקש זאת. כמו גם, השתלשלות האירועים בכתב או דפוס וזאת בידיעה כי תיקי רשלנות רפואיים נוטים לערוך זמן רב וישנו הצורך לשמור על דיוק מרבי בעת מסירת פרטי המקרה.
• שנית, יש לגשת להתייעצות עם רופא מומחה. את חוות דעתו של המומחה יש להגיש כחלק מן התביעה לבית המשפט ובה יהיה מפורט האם אכן לדעת המומחה התקיימה רשלנות רפואית ומה היקף הנזק שנגרם בעקבותיה.
• בעזרת המסמכים הקיימים עורך דין רשלנות רפואית, עמו בחרת לעבוד, יחל בעבודת כתיבת כתב התביעה אשר יוצג לבית המשפט.
• לבסוף, לאחר שקיימים כעת כלל המסמכים הרלוונטיים להוכחת הרשלנות בנוסף לכתב התביעה, יגיש העורך דין את התביעה לבית המשפט המחוזי או בית משפט השלום וזאת בהתאם לכמות הסכום שתידרש כפיצוי.

לסיכום, במידה וקיים חשש אצל המטופל כי התקיימה רשלנות רפואית, מהסיבות שצוינו לעיל ואחרות, וזאת במידה ולא עברו שבע שנים מאז התגלתה העילה להגשת תביעה עבור רשלנות זו, ניתן ואף מומלץ להיוועץ בעורך דין רשלנות רפואית על מנת להבין אם אכן קיימת עילה סבירה להגשת תביעה ועל מנת להתחיל תהליך מסודר ומבוקר אשר יביא לידי פיצוי הולם.