משמרות ילדים לאחר הגירושין

תופעת הגירושין כיום רווחת הרבה יותר משהייתה בעבר ומעלה התמודדויות רבות. לעיתים רבות בין בני הזוג במהלך הליך הגירושין מתגלים סכסוכים קשים, כאשר לרוב הדבר נובע מסכסוכים כספיים וחלוקת רכוש. לרוב הסכמה תהיה סביב טובת הילדים, כל הורה רוצה שהילד שלו יינזק כמה שפחות מהתהליך ובמקביל לכך, לרוב הורים רבים סבורים כי על הילד לשהות עימם ולא עם ההורה השני. אולם בפועל, החלטת המשמורת נובעת מקריטריונים חיצוניים לרצון ההורים כפי שנפרט בהמשך.

טובת הילד כקריטריון מרכזי לקביעת חזקת הילדים

עקרון טובת הילד הוא השיקול המרכזי כאשר באים לקבוע מי יקבל את החזקה. אמנם, ישנה "חזקת גיל הרך", אשר אומרת כי על הילדים עדיף לשהות עם האם, לפחות עד להגעתם לגיל 6. אולם בפועל, במידה ושהייה עם האם תסתור את טובת הילד, את המשמורת יקבל האב גם אם הילד יהיה לפני גיל 6. משמעות עיקרון טובת הילד הינה כי הדבר הראשון במעלה הוא לשמור על הבריאות הנפשית, גופנית וסיפוק צרכים נפשיים וחומריים כאחד של הילד. בית המשפט יכריע בעניין המשמרות בכל מקרה לגופו ויבדוק כל מקרה שבא לפניו כעניין עובדתי, בהתייחסו לטובת הילד. הילד נחשב מבחינת המשפט כזכאי לזכויות כמו כל אדם בוגר.

האם ישנה התחשבות ברצון הילד בעת דיון משמורת?

התשובה לכך היא חיובית, התייעצות עם הילד בנוגע לשאלה עם מי מהוריו או רוצה לשהות חשובה מאוד מבחינת בית המשפט. כאשר בית המשפט שוקל היכן טובת הילד מבין ההורים, הוא יתייעץ פעמים רבות עם מומחים חיצוניים, אולם, פעמים לא מעטות ירצה השופט לשמוע את רצונו של הילד. השיחה עצמה תחשב כשיחה בלתי פורמלית ותתקיים בלשכת השופט ולא בהליך דיוני רגיל, דבר שיכול לאיים על הילד. נהוג כי ההורים לא נוכחים בשיחה, השופט יבחן את רצונו של הילד, עד כמה הוא משוכנע ברצון זה, האם הופעל עליו לחץ או השפעה, האם מתרחש ניכור הורי ועוד. כמובן שככל שגילו של הילד גדול יותר, כך יינתן משקל גדול יותר לרצונו.

למי נתונה הסמכות בדיון נושא משמורת ילדים והסדרי ראיה?

הערכאות המוסמכות לדון בנושאי המשמורת אלו בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. הדיון בתיק וההליך המשפטי יתנהל בערכאה אליה הוגשה בקשה קודם. לכן, ישנה חשיבות במי מגיש את הבקשה ראשון כי הוא הקובע היכן יתנהל ההליך.

לא קיבלתי משמורת, מה הם הסדרי הראיה?

קיימים הסדרים קבועים להורה הלא משמורן:

• מהלך השבוע – שני ביקורים בשעות הצהריים בימים קבועים.
• שבתות – שבת בא הילד יגיע להורה השני תהיה אחת לשבועיים.
• חגים – הנוהג הוא לחלק את החגים בצורה מחזורית בה כל חג הילד יהיה אצל הורה אחד ובשנה שאחריו להפך.